את הפ(נ)ינה של בבט אני מכיר כבר מעל עשור. בין חניונים ומוסכי רכבים בקומה הראשונה של בניין מגורים ושכנים שככל הנראה טטרנים (כי אי אפשר לעמוד בריח שהמקום הקטן הזה מפזר לאוויר) שוכן לו מקדש פחמימות ונחמות שנדד מירושלים לעיר הגדולה, בשם האהבה. כך מספרת נילי בעלת המקום.
עוד היא מספרת שאם כבר למות, אז ממש בתוך בלילת הבצק של הוופל.
בילדותי, אמי לקחה אותי לשם לטעום וופל בלגי ושוקו חם וכבר אז התאהבתי. יש במקום הזה אווירת נוסטלגיה מהולה בסוכר וניל, חמאה, תמימות, צנעה ופשטות. כל כך שמחתי שעשור עבר כלא עבר והמקום שמר על אופיו וריחותיו, בדיוק כפי שהיה.
באתי עם חבר שהזמין וופל בלגי – מהמתוקים – חצי שוקולד לבן וחצי וניל שוקולד. להרטבת הגרון שוקו חם (שילוב למתוקים ואמיצים). אני לקחתי יין מוסקט שהגיע בכוס קריסטל קטנה ונעימה (15 ש”ח). ישבנו על הבר המצוייד בבקבוק מים ו-2 כוסות על מפה לכל צמד כסאות, שוחחנו בנעימים וצפינו בסבלנות בקסם הפשוט והביתי שמתרחש. הוופל מוגש נטול סכו”ם על קרטון פיצה והרבה ריח – כששאלנו את נילי – “אז רגע אוכלים עם הידיים?”
“לא! מה פתאום! עם הפה…”
נילי, הוונדר-וומן גרה ממש בסמוך למקום שפתוח כבר 19 שנים ברחוב חפץ חיים, בשכונת נחלת יצחק בת”א, והמקום מושך אליו לקוחות מיוחדים, סבלניים ואנשי שיחה. הוא פתוח משעה 20:00 בערב וניתן להזמין שם וופלים מתוקים או מלוחים במחיר שנע בין 30-40 ש”ח. לקוחה שישבה על הבר אמרה שהיה לנו מזל ותפסנו ערב רגוע, בד”כ יש תור לאורך מדרגות הבניין של 40 דק’ מינימום ועד שעה המתנה. אז כדאי להזמין מקום בוואטסאפ!
נילי שעושה הכל תוך כדי בעיות קשב וריכוז חינניות חושבת שהיא אשת שיווק גרועה. “אגרסיבית” לטענתה. אבל היא זו שמחוללת את הקסם של המקום. האווירה והאופי שמושך אליו את כל הלקוחות הסקרנים שרוצים חוויה אחרת, פשוטה ולא מתאמצת. מומלץ בחום, בעיקר בערב קר!
אה ושימו לב שהתשלום במזומן בלבד.
הלוגו מתוך עמוד הפייסבוק
